<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' חנוכה</h1>
<h2>דף כא:</h2>
א"ר מתנה אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים [אין] מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת אר"י מ"ט דרב כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. והא דתניא מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק לא דהדר מדליק לה אלא אי לא אדליק מדליק. אי [נמי] לשיעורא נותן בה שמן כשיעור הזה. (ואר"נ) [ואי נמי] מכבה ומדליקה בלילה אחרת ושלחו ממתיבתא אם הצריך לה אחר שכלתה מכניסה ומשתמש לאורה ומותר (כשלבו"כ) [ובשאלתות כתב] נ"ח שהותיר בה שמן כך שנו חכמים הותיר ביום ראשון מוסיף ומדליק ביום שני וכן שאר הימים הותיר ביום ח' עושה מדורה ושורפה בפ"ע שכיון שהוקצו למצותו מלהשתמש ממנו.
ת"ר נ"ח מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלי' מניחו בחלון הסמוכה לר"ה ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ ואם לאו על פתחו. ונהגו להדליק נ"ח בביה"כ ויש מקומות שנהגו על הפתח ויש שמניחין בבה"כ באמצע. אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך ואפי' איכא נר אחרת אסור להרצות מעות כנגד נ"ח כדלקמן.
<h2>דף כב.</h2>
אמר רב נ"ח מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח היכי רב אחא בריה דרבא אמר מימין ורב ירמיה מדפתי אמר משמאל כדי שיהיה מזוזה בימין ונ"ח בשמאל ובהלכות ובעה"ב בטלית מצויצת ביניהם.
אר"י אמר רב אסור להרצות מעות כנגד נ"ח שלא יהא מצות בזויות עליו ודווקא תשמיש חול אבל תשמיש קדושה שרי אמר אביי כל מילי דרב עביד כרב לבר מהני תלת עביד כשמואל (מחזרין) [מתירין] מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר"ש בגרירה וכן הלכתא.
<h2>דף כג.</h2>
ואסיקנא הדלקה עושה מצוה [דהא דאמר רבא וכו' לא עשה] ולא כלום לאו משום דהנחה עושה מצוה אלא הרואה אומר לצרכי' הוא דנקיט ליה. ואריב"ל עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולה למו"ש (מרבה) [מכבה] ומדליקה ש"מ הדלקה עושה מצוה הלכך הדליקה חש"ו לא עשה ולא כלום ומסתב' כשלא הגיע לחינוך אבל הגיע לחינוך איכא מנהגא ואזלינן בתר מנהגא. גרסי' במגילה [וכו' ע"ש בהל' מגילה ח"ד דאייתי להתוספתא מגילה פ"ב ע"ש] אשה וודאי מדליקה דאריב"ל נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס.
אמר רב ששת אכסנאי שלא נשא אשה חייב בנ"ח ואפי' שכיר ומלמדי תינוקת ואמר ר"ז מריש הוה משתתפנא בתר דנסיבנא אמינא השתא וודאי ל"צ דקא מדליק עלי בגו ביתאי ש"מ אנשים הרבה בחצר א' משתתפין בשמן יוצאין כלן בנר א' והכין שדרו ממתיבתא, אבל להידור מצוה נר לכל א' וא' על פתח ביתם. ואי פתח חד בבא לנפשיה מחייב לאדלוקי משום חשדא. אר"ה חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות. אמר רבא לא אמרן אלא משתי רוחות אבל מרוח א' אינו צריך ולחשדא דעלמא לא חיישינן אלא משום חשדא (דברייתא) [דבני מתא] דזמנין דחלפי בהא ולא חלפי בהא אמר כי היכי דבהאי פתחא לא אדליק בהך פתחא לא אדליק.
אמר ר"ח בר אשי אמר רב המדליק נ"ח צריך לברך ור' ירמי' בר אבא אמר הרואה נ"ח צריך לברך. מאי מברך אר"י ביום ראשון מברך ג' להדליק ושעשה נסים ושהחיינו והרואה מברך ב' שעשה ושהחיינו מכאן ואילך מדליק מברך ב' והרואה מברך אחד ורואה דווקא שעומד בקרון או בספינה שלא הדליק בביתו. מאי מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה היכן צונו רבי אויא אמר מלא תסור. ר"נ אמר משאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
<h2>דף כג:</h2>
א"ר יצחק נר שיש לו שני פיות עולה לשני (בא') [בנ"א] פי' כגון למהדרין נר לכאו"א לכל אנשי חצר. אמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתילות כפה עלי' כלי עולה לכמה ב"א לא כפה עלי' כלי עשאה כמדורה ואפי' לאחד אינו עולה ומסתב' הנ"מ שלא הרחיקו זמ"ז עד כאצבע אבל אם הרחיקם עד כאצבע אינו כמדורה ויצא.
ואמר רבא הזהיר בנ"ח הוויין לו בנים ת"ח אמר רבא נר ביתו ונ"ח נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נ"ב וקידוש היום נר ביתו עדיף נ"ח וקידוש היום איזה מהן עדיף בתר דמיבעיא הדר פשטי' נ"ח עדיף משום פרסומי ניסא וקידוש אפשר דמקדש אריפתא ובליל שבת מדליק תחלה של חנוכה ואחריו של שבת ובהלכות אי אדליק של שבת ברישא איתסר לאדלוקי של חנוכה דהא קבלי' לשבת עילווי'.
